אלימות וספורט- אביה רחמים

החדשות - תועד מכה במגרש הכדורגל - ושוחרר

תיעוד מיוחד: אוהד מכבי תל אביב תועד לפני כשבוע על ידי מצלמות הקבוצה מכה אוהדים אחרים מסיבה שאינה ברורה. התיעוד הועבר למשטרה, שמצידה ביצעה מעצר. כשהאוהד החשוד הגיע לבית המשפט - השופט שיחרר אותו עם עונש קל בלבד. בהנהלת מכבי תל אביב זועמים: "גורמי האכיפה מגלים אוזלת יד. 

לפני כמה זמן התקיים משחק כדורגל בין קבוצת מכבי תל אביב לקבוצת כדורגל מחיפה (לא רשום איזה קבוצה רשום רק שהמשחר התקיים בחיפה)  אוהד מכבי תל אביב הכה אוהד אחר ללא סיבה ברורה. הבן אדם שהכה נעצר במשטרה אך השופט שחרר אותו עם עונש קל, הוא הורחקה ממגרשי הכדורגל ל-30 יום. בנוסף, הוא הורחק מהעיר חיפה לחודש. קבוצת מכבי תל אביב זועמת ומחליטה להתלונן לשרת המשפטים איילת שקד על עונשו של אותו אוהד שהכה הם טוענים שהוא התנהג באופן אלים ולא תרבותי והעונש שקיבל לא הולם את מעשיו, הוא היה צריך לקבל עונש קשה יותר.

לקבוצות רבות ברחבי העולם יש קהל אוהדים קנאי ואלים שהופך את שדה המשחק לשדה קרב ואת היריבה לאויבת.

האוהדים של קבוצות הכדורגל מאוד אלימים ופראיים וכאשר מישהו אומר משהו לא במקום על הקבוצה היריבה האוהדים פותחים במלחמה. הם מקללים ומכים אחד את השני הם מתנהגים בצורה לא תרבותית. האוהדים לוקחים את התחרותיות והרוח הספורטיבית למקום קיצוני. הקללות והאיומים של האוהדים לא מופנים לשחקן באופן אישי אלא לקבוצה היריבה הנתפסת ככזו שמציגה ערכים שונים.

גירוי אלימות-תאוריה זו מדגישה כי לכל אדם ישנו גירוי לאלימות, אך הבעיה בגירוי אלימות זה היא שאצל כל אדם מורגש ה"חוזק" שונה.

כאשר אדם נחשף לתוכן אלים בטלוויזיה הגירוי לאלימות מתעצם אצלו ועלול לגרום להתפרצות אלימה.

אדם אשר תגובתו מהירה יותר יושפע מן התוכן המועבר אליו וירצה לפרוק את כעסיו, לעומת זאת אדם אשר תגובתו מתונה יותר ידע להפריד בין תחושתו לבין פריקת הכעסים

לדעתי תיאורית הגירוי באה לידי ביטוי בכתבה זו. לכל אדם יש האפשרות לבחור כיצד ינהג אם יעצבנו אותו או יגידו דברים שהוא לא מסכים איתם. בכתבה זו האוהד בחר להתנהג באופן אלים ומבייש. לאותו אוהד יש פתיל קצר והוא מתעצבן במהירות רבה. לדעתי מקרי האלימות במגרשי הכורגל נותנים דוגמא רעה לצופים בטלויזיה.  

אוהדים במגרשים מחקים את אופן ההתנהגות של הסובבים אותם, יתכן שאדם הצופה באותו המשחק דרך לטלוויזיה יתנהג בצורה דומה בפעם הבאה שיהיה פיזית במשחק.

בנוסף, ישנם אנשים בעלי סף גירוי גבוה לאלימות, אשר יכולים לצפות באירועים אלימים  ולנהוג בעקבות הגירוי  באלימות.

תכניות טלוויזיה- אביה רחמים

תופעת תכניות הריאליטי פרצה בשנות ה־90 ומאז היא ממשיכה להתפתח ולהשתלט על המסך. אין ספק שתוכניות הריאליטי הן חלק בלתי נפרד מחיינו כצרכני טלוויזיה. לפני עידן הריאליטי בלטו בנוף הטלוויזיוני סדרות תוכן מקוריות בהשתתפותם של שחקנים מקצועיים, ואילו כיום בולט במיוחד תיעוד מציאות יומם של אנשים שאינם שחקנים, אף שגם הם לוהקו בקפידה כדי לבדר אותנו. הריאליטי מתבטא בתחרויות כישרונות, בתכניות שידוכים ולעתים גם בתיעוד חייהם הפרטיים של אנשים אמיתיים. לא פעם יש התערבות בתוכן ה"אמיתי" כדי להעלות את הרייטינג.

הכוכב הבא:

מאפיינים	האם קיים?	איזה סוג קיים?	האם יש/או יכולה להיות  התנגשות עם מאפיין נוסף?
האם קיים פלורליזם? גיוון בין המשתתפים?	כן.	בכוכב הבא יש משתתפים מכל העדות והמינים.	כן, כל משתתף בא עם סיפור אישי מרגש שגורם לצופים להתעניין יותר בתוכנית
האם יש הכוונה לגיוון?	כן	הבן אדם הבוחר את המתמודדים מסתכל לא רק על כשרון השירה שלהם אלא גם על הסיפור האישי של אותו בן אדם כדי שיווצר עניין בתוכנית ויגרום לאנשים להתרגש  וכך גם יצפו יותר אנשים	יכול להיות שלא את כולם בוחרים במטרה שיהיה רייטינג כיוון שהכוכב הבא בוחר בסופו של דבר את המתמודד הטוב היותר מבחינת הקול שלו כי בסופו של דבר המנצח הוא זה שמייצג את ישראל באירוויזיון והוא צריך להראות את כשרון השירה שלו.
האם השירים הם מתעשיית המוסיקה המרכזית?	כן	יש מגוון של שירים מכל הג'נרים
האם הביצועים מבוצעים בסגנון אישי?	כן	כל משתתף שר ומתחבר לסגנונות שונים של שירה.
האם קיים שימוש בסטריאוטיפים?	כן	בכוכב הבא השופטים מכירים את הבן אדם לפני שמתחיל לשיר והם יכולים לשפוט את אותו מתמודד על פי סיפור חייו
האם הסיפור האישי בעל אופן עשיר ומגוון?	כן	כל משתתף בא עם סיפור חיים שונה ממשתתפים אחרים, לכל אחד יש את הסיפור האישי שלו כדי לרגש ולסחוף את הצופים
האם יש גוון של אופי פטריוטי (אהבת הארץ)?	כן	יש מתמודדים מכל הסוגים: שמאלנים, ימניים ופטריוטים
האם הפורמט הינו גלובלי?	כן	בכל תוכניות השירה בעולם יש את אותו הפורמט: יש מתמודדים, יש מנחים, יש שופטים ויש קהל.
איזה סוג של בחירות מתקיימות בתוכנית?	כן	קיימות בחירות אישיות. כל מנחה מצביע כחול אם אהב את הביצוע או אדום אם לא התחבר לביצוע. כל אחד מצביע על מפי דעתו האישית
האם מתקיימת דמוקרטיה?	כן	כל הצופים בתוכנית יכולים להצביע למתמודד שהם אהבו או רצו להצביע לו	לא באמת מתקיימת דמוקרטיה. המשחק יכול להיות מכור, יכולים לרמות את הצופים ולהראות לנו דברים שיקריים. למשל כמות אחוזי ההצבעה.
האם יש המלכה בתוכנית?	כן	הפרק האחרון של התוכנית נקרא הגמר. בגמר נשארים מס' קטן של מתמודדים ומהם בוחרים את המנצח הגדול שייצג את ישראל באירוויזיון

האח הגדול:

מאפיינים	האם קיים?	איזה סוג קיים?	האם יש/או יכולה להיות  התנגשות עם מאפיין נוסף?
האם קיים פלורליזם? גיוון בין המשתתפים?	כן	כל הדיירים בבית האח הגדול הם שונים אחד מהשני. יש ימני, יש שמאלני, יש טרנסג'נדר, יש ערבי, יש דוגמנית וכו'... וכולם מתגוררים בבית אחד.	בתוך הבית יכול להיווצר יחסים רומנטיים או ריבים בין הדיירים.
האם יש הכוונה לגיוון?	כן	יש בן אדם שבוחר את האנשים שיכנסו לבית האח הגדול והוא בוחר אותם שונים ומגוונים כדי ליצור יותר עניין ושיהיה יותר אחוזי רייטינג.
האם השירים הם מתעשיית המוסיקה המרכזית?
האם הביצועים מבוצעים בסגנון אישי?
האם קיים שימוש בסטריאוטיפים?	כן	לאח הגדול נבחרים הכוונה אנשים ששונים זה מזה ויכולים ליצור ריב. למשל ימני ושמאלני.	רבים בטלויזיה גורם להרבה יותר אנשים לצפות בתוכנית וכך יש יותר רייטינג .
האם הסיפור האישי בעל אופן עשיר ומגוון?	כן	לכל מתמודד שבא לאח הגדול חייב היות סיפור אישי
האם יש גוון של אופי פטריוטי (אהבת הארץ)?	כן	לאח הגדול נבחרים אנשים מגוונים וחלק מהאנשים הם אוהבים את הארץ.	באח הגדול ישנם אנשים עם דעות שונות וכך יכול להיווצר ויכוח או אפילו ריב.
האם הפורמט הינו גלובלי?	כן	תוכניות מסוג האח הגדול מופיעות גם בחו"ל.
איזה סוג של בחירות מתקיימות בתוכנית?		העורכים של האח הגדול בוחרים את האנשים מגוונים עם דעות שונות לכל אחד כך שהם ייצרו עניין ושיצפו כמה שיותר אנשים.	האנשים הנמצאים באח הגדול יכולים לריב עד כדי כך שיהיו מכות ביניהם.
האם מתקיימת דמוקרטיה?	כן	לאח הגדול מגיעים אנשים שמאלנים וימנים.
האם יש המלכה בתוכנית?	כן	כל תקופת זמן יש הדחה בה כל פעם מודח משתתף אחד או יותר ע"י המשתתפים או הצופים. בסופו של  דבר באירוע הגמר נשארים אנשים אחדים בבית האח הגדול והצופים בוחרים מיהו יהיה המנצח. המנצח זוכה במיליון שקלים.

תוכנית מתיחות:

מאפיינים	האם קיים?	איזה סוג קיים?	האם יש/או יכולה להיות   התנגשות עם מאפיין נוסף?
האם קיים פלורליזם? גיוון בין המשתתפים?	לא	המותחים מותחים אנשים רנדומליים שפוגשים ברחוב.	יש פעמים שהמותח לא הצליח למתוח אנשים מסוימים ברחוב וזה לא שודר.
האם יש הכוונה לגיוון?	לא	המותחים לא מכירים את האנשים שהם הולכים למתוח.
האם השירים הם מתעשיית המוסיקה המרכזית?
האם הביצועים מבוצעים בסגנון אישי?
האם קיים שימוש בסטריאוטיפים?	לא	האנשים הם אנשים לא מוכרים  והמותח ניגש למי שהוא רואה הרחוב
האם הסיפור האישי בעל אופן עשיר ומגוון?	לא	אין סיפור אישי
האם יש גוון של אופי פטריוטי (אהבת הארץ)?	לא	המותחים לא מכירים את הדעות של אותם האנשים שהם מותחים
האם הפורמט הינו גלובלי?	כן	תוכניות מסוג זה נמצאות בכל העולם
איזה סוג של בחירות מתקיימות בתוכנית?		בחירות רנדומליות.
האם מתקיימת דמוקרטיה?	לא	התוכנית נועדה אך ורק בשביל למתוח אנשים.
האם יש המלכה בתוכנית?	לא	תוכנית זו נועדה כדי להצחיק אנשים.

הון-שלטון -עיתון

הון- שלטון- עיתון

הון שלטון היא הגדרה המתייחסת  לקשרים הנרקמים בין אנשי עסקים ובין אנשים המשרתים את הציבור. קשרים אלה יכולים להיות שייכים לפוליטיקאים, אנשי רגולציה, בכירים במוסדות ציבור,  פקידים, ועוד. הקשרים שבין אנשי השלטון שנקשרים עם אנשי העסקים, נוצרים על מנת לשרת מטרות ואינטרסים של אותם אנשי עסקים והם נרקמים בעיקר על ידי לוביסטים ואף על ידי עורכי דין. קשרים כאלה נחשבים לקשרים המובילים אל שחיטות ברמה הפוליטית, אך ישנן כמה וכמה גישות שמנתחות את הרצון לקיים קשרים כאלה שגורסות כי ישנם מניעים קרים בעלי אינטרסים שאותם ממשמשים אותם אנשים בעמדות מפתח, עוד טוענות הגישות כי אנשים חדורי מטרה שאינם בוחלים באמצעים והם כאלה שמשתמשים בקשרים כאלה על מנת להביס יריבים ולהתקדם הלאה לתפקידים בכירים, וישנן גישות שטוענות כי קשרים מושחתים תמיד יהיו קיימים בחברה ותמיד יהיה מי שינצל אותם.     

(51:48-55:27) אני בחרתי להתמקד בנושא שבו הסרט מציג גם את היחסים ההדוקים בין בכירים במגזר הציבורי והתקשורתי לבין האחים עופר, ידידות קרובה שמתגמלת את שני הצדדים ומראה כיצד נמנעים תחקירים על מקורבים לאחים עופר באמצעות אנשי מפתח בעיתונות הישראלית.

הסרט מראה כיצד נמנעים תחקירים על מקורבים לאחים עופר באמצעות אנשי מפתח כמו רפי גינת , שבהיותו העורך הראשי של העיתון ידיעות אחרונות ניסה למנוע מעורך המוסף "7 ימים"  ניר בכר, מלפרסם תחקיר שחשף לראשונה את החשדות כי אלי לנדאו ניהל באופן לא תקין מכרז להובלת פחם בהיותו יו"ר חברת החשמל והיטה אותו לטובת חברת עופר אוניות, גינת האשים את בכר בכך שבפרסום הכתבה הוא מבקש למנוע את מינוי לנדאו לתפקיד יו"ר מועצת רשות השידור. עוד הוסיף גינת, כך טען בכר, כי לדעתו מדובר ב"חרא של כתבה" וכי "אתם רוצים להפוך את לנדאו למושחת בכל מחיר". בסופו של דבר, למרות התנגדותו התקיפה של גינת, פורסם התחקיר על אלי לנדאו, ובעקבותיו נפתחה חקירה נגד לנדאו בעניין. לטענת בכר, פרשה זו גרמה מאוחר יותר לפיטוריו בידי גינת.

הטלוויזיה בישראל- אביה רחמים

פרסומת סמויה: פרסומת סמויה- פרסומת המשודרת באופן שלא יאפשר לצופה לזהות את העובדה שלפניו פרסום למוצר או שרות. פרסום סמוי זהו שיטת פרסום שבה מועברים מסרים פרסומיים, תמורת תשלום, בתכנים של אמצעי התקשורת, תוך הסתרה חלקית או מלאה של עובדת העברתם. מטרת הפרסום הסמוי היא להטמיע בתודעתו של הצופה את המוצר.

שידור חי: מצולם באותו רגע בלי עריכה אך יכול להתפרסם לא באותו הרגע אלא אחרי זמן מה. לדוגמה: מופעי בידור.

שידור ישיר: מצולם באותו רגע בלי עריכה ומתפרסם באותו ברגע שמצולם. לדוגמה: תחרויות ספורט.

רייטינג: ככל שהרייטינג גבוה יותר, כך יש יותר צופים, כלומר: יותר חשיפה, ולכן המחיר לשידור פרסומת בזמן זה יהיה גבוה יותר. 

שידור מסחרי: משופעת במשאבים כספיים ואנושיים. ממומן ע"י הפרסומות בלבד. נפוץ בערוצי קשת, רשת וערוץ 10. הצופים מעדיפים את הרשת המסחרית העשירה והמגוונת מאשר הרשת הציבורית.

שידור ציבורי: משדר דברים חינוכיים וערכיים. ממומן ע"י המדינה. נפוץ בערוץ כאן 11. יש לשידור זה פחות רייטינג מאשר לשידור המסחרי כיוון שהצופים מתעניינים יותר בתוכן רדוד ורכילותי מאשר בתוכן איכותי ועמוק.

  איך  ערוץ ציבורי הפך לערוץ מסחרי:
 השידור המסחרי המסחרית משופעת במשאבים כספיים ואנושיים בהשוואה לשידור הציבורי. הצופים העדיפו את השידור המסחרי העשיר והמגוון וכך אמצעי השידור הציבוריים החלו לאבד ממעמדם ומעוצמתם. בישראל, לאחר עשרות שנים של שליטה לשידור הציבורי, יש בדבר היבטים חיוביים, אבל גם היבטים שליליים: אינטרסים עסקיים הם המנחים בקביעת לוח המשדרים ובגיבוש מדיניות הפרסום וכך עלולה להינתן עדיפות ברורה לתכניות לא יקרות, מייבוא או מהפקה עצמית, על חשבון רמתן התרבותית. ישנה העדפה לתכניות פופולריות המבטיחות אחוזים גבוהים של צפייה והאזנה )וכך קונצרט משודר בשלוש לפנות בוקר(. התחרות עלולה גם לאלץ את השידור הציבורי להעמיק את תלותו הכלכלית במוסד הפוליטי. במצב כזה יתכן שהממסד הפוליטי יצליח להפעיל פיקוח יעיל על אמצעי השידור הציבוריים, אך פעולה זו תהיה חסרת משמעות כיוון שתופעל כלפי אמצעי תקשורת שאיבדו מכושר התיווך שלהם.

מהדורת חדשות

מהדורת חדשות מיום ב' ה- 5\11

רצף המהדורה:
1. הסתבכות של לב לבייב: שניים מבני משפחתו נעצרו בחשד להברחת יהלומים לישראל במאות מיליוני שקלים.
2. התאונה בכביש 90: אשתו של החשוד בתאונה שבא נספתה משפחת עטר.
3. היוזמה של ארדן: במקרה של תאונה ניתן יהיה לבדוק שימוש בנייד ללא צו שופט.
4. תיעוד: פיצוץ המכונית אמש בתל אביב.
5. תיעוד מיוחד מעזה: אוהד חמו עם החלק השני.
6. הטראמפ של הצפון: ראש העירייה החד של טבריה שנבחר ברוב גדול וכבר נעורר מהומה.
7. החורף הגיע- לקראת סוף שבוע של גשם.

ניתוח הכתבה:
1- כתבה זו עונה על הקריטריון ייחודיות כיוון שזה אירוע חריג, שונה ומפתיע.
כתבה זו היא כתבה קשה
2- כתבה זו עונה על הקריטריון עדכניות כיוון שאירוע זה הוא מידע חדש התורם להבנתנו את המציאות ומסייע בקביעת עמדה.
כתבה זו היא כתבה רכה
3- כתבה זו עונה על הקריטריון  רלוונטיות כיוון שזה שאירוע של שייכות ונוגע לקהל יעד.
כתבה זו היא כתבה רכה
4- כתבה זו עונה על הקריטריון ייחודיות כיוון שזה אירוע חריג, שונה ומפתיע.
כתבה זו היא כתבה קשה
5- כתבה זו עונה על הקריטריון עדכניות כיוון שאירוע זה הוא מידע חדש התורם להבנתנו את המציאות ומסייע בקביעת עמדה.
כתבה זו היא כתבה רכה
6- כתבה זו עונה על הקריטריון אישיות מפורסמת כיוון שמדובר על אירוע שעוסק בחייו של איש ציבור.
כתבה זו היא כתבה רכה

בחרו דווקא ברצף הזה כיוון שזה סודר לפי מה שהקהל מעוניין לראות. התחילו בכתבה שהיא כתבה קשה 
 כדי שהצופים יתעניינו וירצו להמשיך לצפות ולאט לאט התחילו לעשות הדרגה בכתבות, פעם רכה ופעם קשה. 

אם הייתי הבמאי לא הייתי משנה את הרצף כיוון שלפי דעתי רצף זה הוא סודר לפי מחשב נכונה, קודם שמו את הכתבה שהכי מעניינת את הצופים כדי שהם ישארו לראות  ואחר כך שמו את שאר החדשות וערבבו בין חדשות קשות לרכות.

גלובליזציה, לוקליזציה,גלוקליזציה וכו... אביה רחמים

גלובליזציה- תהליך שבו גורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ופוליטיים מתקיימים במישור העולמי, ללא קשר לגבולות של מדינות או למרחקים גאוגרפיים

לוקליזציה- תהליך שבו מתאימים את המוצר לתרבות של האוכלוסייה המקומית. אתר אינטרנט המיועד לאוכלוסייה מסוימת, לתרבות שלה ולשפתה, הסרת סמלים פוגעניים. למשל אתר אינטרנט המיועד לחרדים

גלוקליזציה- שילוב בין גלובליזציה ללוקליזציה, צריכת מוצרים בידי קהלים מקומיים, שמקורם בתרבות מערבית תוך כדי התחשבות בצרכים ובתרבות של האוכלוסייה המקומית.

אימפריאליזם תרבותי- השתלטות התרבות המערבית על חשבון הזהות הלאומית המקומית.

אמריקניזציה- מונח המשמש כיום לתיאור תהליכי הסתגלות כלל-עולמיים ל'נורמות' האמריקניות.

אני מסכימה עם ציפי מכיוון שאני חושבת שאנחנו חיים במדינת ישראל, זאת המדינה שלנו זה מה שמאחד אותנו. אני חושבת שלדבר אנגלית כשפה יומיומית ולחגוג חגים לא יהודיים סתם בשביל הכיף זה לא נכון כי אנחנו נולדנו במדינת ישראל להורים יהודים שדוברים את השפה העברית ואם כל אחד יתחיל לחגוג חגים לא יהודיים ולדבר בשפה זרה אז אנחנו כבר לא נהיה מאוחדים. נלחמנו בשביל תהיה לנו מדינה משלנו כיוון שכשהיינו בגולה התנכלו אלינו בגלל הדת והמסורת שלנו ועכשיו, כשיש לנו מדינה עצמאית בה או חופשיים לנהל את אורח חיינו היהודי, אנו מעתיקים את מנהגי העמים האחרים ושוכחים מאין באנו, שוכחים שיש לנו שפה, חגים, תרבות, וארץ משלנו. דברים אלו מאחדים אותנו וגורמים לנו להיות עם ולאום.

הגדרת מושגים

גלובליזציה- תהליך שבו גורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ופוליטיים מתקיימים במישור העולמי

לוקליזציה- תהליך התאמה של מוצר לאוכלוסייה שונה מזו שבשבילה הוא יוצר או פותח במקור

אימפריאליזם תרבותי- תרבות של מדינות מסוימות משתלטת על התרבות של מדינות אחרות

גלוקליזציה- חיבור של המילים גלובליזציה ולוקליזציה המושג הזה מתאר תופעה של שילוב בין תהליכים גלובליים לתהליכים לוקליים שמתרחשת בעולם המודרני